החוב הציבורי של ארה“ב וחוב הצרכנים – גדל ומסוכן ב-2008

על פי הדו“ח האחרון על החוב הצרכני שפרסם הפדרל ריזרב, החוב הצרכני של ארה“ב הוא למעלה מ-2.5 טריליון דולר. בכל שנה כמות החוב של כרטיסי האשראי באמריקה מטפסת יותר ויותר. מדוע חובות כרטיסי האשראי האמריקאיים יוצאים מכלל שליטה? ובכן, ישנן מספר סיבות לעלייה השנתית בחוב הצרכנים בארה“ב.

אחת הסיבות שהאמריקאים נכנסים יותר לחובות היא שהמשכורות לא עלו מספיק כדי לעמוד באינפלציה הגואה. הדו“ח של 2007 ב-2007 בשינויים ברווחים ב-20 השנים האחרונות של משרד התקציבים של הקונגרס האמריקאי (CBO) קבע כי כ“אחד מכל חמישה ראה את הרווחים שלהם ירדו ב-25% בין 2002 ל-2003, וכאחד מכל שבעה ראה את הרווחים יורדים ב“ירידה של יותר מ-40%. הירידה המשמעותית הזו ברווחים של האמריקאים פירושה שבעוד שמחיר הדלק, המזון, המצרכים, הבגדים, השירותים והצרכים הבסיסיים עולים, השכר הממוצע פשוט לא עומד בקצב.

סיבה נוספת לכך שהחוב הצרכני בארה“ב עולה היא בגלל שחברות כרטיסי האשראי מוציאות מיליארדים מדי שנה על השגת לקוחות חדשים והגדלת מגבלות התעריפים עבור הלקוחות הנוכחיים. החוב הממוצע של כרטיסי האשראי לאמריקאים הוא מעל 9,000 דולר ואפילו עם משבר האשראי הנוכחי, הזרם המתמשך של הצעות כרטיסי האשראי ממשיך לזרום.

עם זאת, הצעות כרטיסי אשראי לא אומרות שהנמענים צריכים להירשם. חוב כרטיסי האשראי באמריקה לא היה גדל בקצב המהיר שהוא אם הצרכנים היו מציאותיים יותר עם התקציבים שלהם. הגישה של החברה שלנו הפכה ל“אני רוצה את זה עכשיו, אם כי אני לא יכול להרשות את זה, אז אני אחייב את זה.“ אם הצרכנים היו מפעילים יותר משמעת בהוצאותיהם, החוב של כרטיסי האשראי באמריקה היה הופך את מסלולו הנוכחי.

ללא קשר לסיבה שאתה עשוי להיות בחוב כרטיס אשראי, אתה זקוק לאפשרות הפחתת חוב מוצקה. איחוד חובות בכרטיס אשראי והלוואות לאיחוד חובות הן שיטות דומות להפטרת חובות שיכולות להועיל לצרכנים עם אשראי טוב. הסדר חובות ופשיטת רגל הן אפשרויות בר-קיימא להפחתת חובות עבור צרכנים עם אשראי גרוע.

החוב הציבורי של ארה“ב בשנת 2008

החוב הציבורי של ארה“ב (מהממשלה הפדרלית) גדל כבר עשרות שנים. החוב הפדרלי הגולמי גדל מאוד מ-909 מיליארד דולר בשנת 1980 ל-9,575 מיליארד דולר מוערך בשנת 2008. (החוב הפדרלי עמד על כ-9,509 מיליארד דולר ביולי 2008.) ב-28 השנים הללו הגידול היה כ-8,666 מיליארד דולר או בערך פי 10.53 עלייה של כ-953%. (מקור: משרד הניהול והתקציב האמריקאי, תקציב ממשלת ארצות הברית, טבלאות היסטוריות, שנתי.) בשנת 2008, אנו מוצאים את עצמנו עומדים בפני גירעון פדרלי של מ-560 מיליארד דולר ל-900 מיליארד דולר. (הנתון הרשמי יהיה קרוב יותר ל-560 דולר B מסיבות פוליטיות ועסקיות.) כמה יותר אתה חייב אם נוציא רק עוד 600 מיליארד דולר ממה שנגבה במסים פדרליים בארה“ב ב-2008? אם מחלקים 600 מיליארד דולר ב-100 מיליון עובדים, תקבל 6,000 דולר לעובד. אם תחלק גירעון פדרלי של 600 מיליארד דולר ב-160 מיליון עובדים, תקבל 3,750 דולר לכל עובד. אוכלוסיית ארה“ב באמצע 2008 הייתה בערך 300 מיליון אזרחים. חלוקת 600 מיליארד דולר ב-300 מיליון שווה 2,000 דולר לכל אזרח אמריקאי, כולל ילדים מתחת לגיל 10 ואנשים מעל גיל 90.

חלק מהעליות בחוב הציבורי של ארה“ב (חוב לאומי, פדרלי של ארה“ב) בין 2003 ל-2012 יהיו עקב המלחמות שלנו בעיראק ובאפגניסטן, אם הקרבות יימשכו עד 2012. מה יהיו העלויות? בעוד שקשה למצוא מספרים קשים וההערכות יורדות לרוב ב-50% או יותר, העלויות של מלחמות אלו ב-2007 היו בערך 200 מיליארד דולר. 200 מיליארד הדולרים הללו לעשר שנים ישתווה ל-2,000 מיליארד דולר או 2 טריליון דולר. מכיוון שהיו כמה שנים מאז 1965 ששילמנו כל חוב לאומי, כנראה שלא נוכל לפרוע את 2,000 מיליארד הדולר הללו במהלך 10 עד 15 השנים הבאות. הריבית על 2,000 מיליארד דולר ב-6% לשנה היא 120 מיליארד דולר. כעת אתה יכול להתחיל לראות את היקף הבעיה. העלויות, כולל ריבית, מהמלחמות הללו יכולות בקלות להסתכם ב-3 טריליון דולר לפחות מ-2003 עד 2022. 3 טריליון דולר או 3,000 מיליארד דולר חלקי 300 מיליון שווים ל-10,000 דולר לכל אזרח אמריקאי. מלחמות יקרות במשך יותר משנתיים או שלוש נוטות להביא כמויות גדולות מאוד של חוב חדש לממשלת ארה“ב ולאזרחי ארה“ב.

הגירעונות המסחריים בארה“ב הם מקור ענק נוסף לעלייה בחוב הציבורי של ארה“ב. הטבלה הבאה היא נתונים מאתר האינטרנט של הלשכה האמריקאית למפקד האוכלוסין (www.census.gov/foreign-trade/statistics/historical ב-15 ביולי 2008):

מאזני סחר שנתיים

שנה אחוז סחר בארה“ב

איזון של קודמים

בשנה של מיליארדי דולרים

1994 -98.5

1995 -96.4 98

1996 -104.1 108

1997 -108.3 104

1998 -166.1 153

1999 -265.1 160

2000 -379.8 143

2001 -365.1 96

2002 -423.7 116

2003 -496.9 117

2004 -607.7 122

2005 -711.6 117

2006 -753.3 106

2007 -700.3 93

2008

ינואר -57.9

פברואר -60.6

מרץ -56.5

באפריל -60.5

מאי -59.8

הנתונים מנוכי עונתיות.

הממוצע לחודש לשנת 2008 הוא -59

חמשת החודשים הראשונים בחישוב שנתי לשנת 2008 -709 מיליארד דולר

ייתכן שתבחין שמאזן סחר החוץ גדל מגירעון של -98.5 מיליארד ב-1994 ל-379.8 מיליארד דולר בשנת 2000 לגירעון סחר חזוי של כ-709 מיליארד דולר ב-2008. הגידול הכולל מ-1994 ל-2008 צפוי להיות בסביבות 620%! מדהים שבעוד כ-14 שנים הגירעון הסחר בארה“ב יהיה גדול מפי 7 מהסכום בשנת 1994. אם האינפלציה תגדל ב-5% במהלך 14 שנים אז הגורם יהיה רק ​​פי 2 בערך.

לפי משרד האוצר האמריקאי (http://www.treasurydirect.gov/NP/NPGateway ) החוב הלאומי של ארה“ב ב-3 ביולי 2008 היה כ-9,492 מיליארד דולר או כ-9.49 טריליון דולר. החוב הלאומי ב-3 ביולי 1998 היה בערך 5.53 טריליון דולר. אז תוך 10 שנים זה גדל בכ-72%. בעוד שהריבית לא ידועה ל-12 החודשים הבאים, בריבית של 5% הריבית הדולרית על החוב הלאומי של ארה“ב תהיה כ-0.475 טריליון דולר או 475 מיליארד דולר. חלוקת 475 מיליארד דולר ב-100 מיליון משלמי מס שווה 4,750 דולר לכל משלם מס. (אני משתמש במספר 100 מיליון כי זה עשירית המיליארד אז אתה יכול להכפיל סכום במיליארדים ב-10 ולקבל את מספר הדולרים לפרט, וכנראה שלא יותר מ-100 מיליון משלמי מסים בודדים יכולים להרשות לעצמם לשלם דברים כמו ריבית על החוב הלאומי והגירעונות המסחריים. כך שחלוקת 475 מיליארד דולר ב-100 מיליון משלמי מס שווה 475 $ x 10 = 4,750 $ לכל משלם מסים.)

איך זה משפיע עליך? בכמה דרכים; יידרש ספר כדי להסביר אותם. כמה מהדרכים הן הבאות: · הגדלת החוב הלאומי של ארה“ב פירושה שסך החוב של ארה“ב גדל. חלק מהחוב הזה מגיע לזרים. כאשר ריבית משולמת חלק מהכסף הזה יוצא מהכלכלה האמריקאית לממשלות זרות, תאגידים ואנשים פרטיים. · הגדלת החוב הלאומי של ארה“ב משמעה לעתים קרובות שהריבית בארה“ב עולה. לדוגמא, ריביות משכנתא והלוואות רכב לרוב עולות בריבית. · עלייה בגירעונות הסחר בארה“ב משמעה שכסף ועבודות זורמים מארה“ב. המשרות שנותרו עשויות לשלם פחות בכסף ישיר והטבות נלוות. אובדן טכנולוגיה בדרך כלל בעקבות משרות בהנדסה ו-IT. · ייתכן שיהיה צורך להעלות מסים כדי לשלם את הריבית המוגדלת על החוב הלאומי של ארה“ב.

· הגדלת החוב הלאומי של ארה“ב והוספת גירעונות סחר גורמים לכך שהדולר האמריקאי יורד בערכו בהשוואה למטבעות יציבים יותר בעולם. זה קצת יותר קל לייצא אבל היבוא עולה יותר. זו אחת הסיבות לכך שהנפט המיובא גדל מ-60 דולר לחבית לפני מספר שנים ליותר מ-140 דולר ביולי 2008. האינפלציה הכללית עולה עם גירעונות פדרליים גדולים יותר. האינפלציה בשנים 2008 עד 2012 יכולה בקלות להיות בין 8% ל-15% בכל שנה. עם זאת, ייתכן שיהיו לנו כמה כוחות דפלציוניים ב-2009 כדי להביא את השיעור לסביבות 2%.

· כאשר הממשל הפדרלי לווה יותר כסף, לרוב זה מקשה על אנשים ועסקים קטנים ללוות כספים נוספים. מלווים מלווים כסף לממשלה הפדרלית במקום לפרט מסוכן יותר או לחברה קטנה.

· תשלומי הביטוח הלאומי ליחידים יגדלו במהלך 10 השנים הבאות ואילך. חלק מהכסף למימון הגירעון הפדרלי השנתי מגיע מקרן הביטוח הלאומי. לדוגמה, אם הגירעון הפדרלי הוא 800 מיליארד דולר בשנת 2010, 400 מיליארד דולר עשויים להגיע מהלוואות מקרן הביטוח הלאומי. שנה אחת יהיו פחות מ-100 מיליארד דולר ללוות מהקרן שכן כמעט כל הכסף ישולם למקבלים. אחרי זה כשיהיה לנו חוב לאומי כולל של למעלה מ-10 טריליון דולר וגירעון שנתי של יותר מ-500 מיליארד דולר, אז יהיה קשה מאוד לשלם למקבלי הביטוח הלאומי. יהיה צורך לקצץ בהטבות, להעלות מסים או גם וגם. כך שהעלאות בחוב הלאומי מזיקות לתשלומי הביטוח הלאומי העתידיים.

אופציות להפטרת חובות בשנת 2008

למרות שהחוב הצרכני של ארה“ב גדל לשיעורים מדאיגים, לצרכנים עדיין עומדות לרשותם מספר אפשרויות להפטרת חובות. הדבר שחשוב לצרכנים לזכור הוא שלכל אפשרות הפחתת חוב יש יתרונות וחסרונות משלה. מחשבון חובות של כרטיס אשראי יכול גם לעזור לך לקבוע את שיטת הפחתת החוב הטובה ביותר עבורך. בחירת האפשרות הנכונה להפחתת החוב היא קריטית עבורך כדי לחזור להרמוניה כלכלית. אנו מספקים מחשבון חובות ואפשרויות להפטרת חובות באתר האינטרנט שלנו בכתובת [http://www.DedicatedToDebtRelief.com] .

עדכון ל-9 באוקטובר 2008

משבר האשראי והחילוץ הפדרלי הם כעת עובדות. הסעיפים לעיל נכתבו ביולי 2008, מלבד ההערה שהאינפלציה ב-2009 עשויה להיות בסביבות 2 אחוזים. אפילו במהלך יולי, כלכלנים רבים ומה שנקרא מומחים פיננסיים אמרו שאנחנו לא במיתון והכלכלה ביסודה איתנה. (מה ההגדרה שלהם ל“כלכלה איתנה“?) ב-9 באוקטובר הקונגרס והנשיא האמריקאי כבר חתמו על חבילת חילוץ פיננסי בסך כ-850 מיליארד דולר. בעוד הנפט היה מתחת ל-100 דולר לחבית, אני מצפה שהוא יהיה יותר מ-130 דולר עד אוגוסט 2009 והוא עשוי להיות יותר מ-150 דולר. והחילוץ הפדרלי הזה בסך 850 מיליארד דולר יוסיף לאינפלציה במהלך 2009-2013, אם כי האינפלציה עשויה לרדת לסביבות 2% ב-2009 בגלל המיתון, המחסור בכספים ללוות וחוסר אמון הצרכנים.

הלוואות לעסקים קטנים ולפרטיים יהיו קשים יותר להשגה ב-2009. זה כנראה יוביל ליותר פיטורים ופשיטות רגל על ​​ידי חברות קטנות ויחידים.

באוקטובר 2008, כתבתי מאמר „חילוץ – משלמי מסים ואזרחים רגילים משלמים עבור החילוץ הכלכלי בארה“ב. מאמר זה מסביר כמה מהגורמים המרכזיים בחילוץ וכמה סכנות ארוכות טווח.

זכויות יוצרים 2008 מאת Kenneth S. Sumerford

Schreibe einen Kommentar

Deine E-Mail-Adresse wird nicht veröffentlicht. Erforderliche Felder sind mit * markiert.